נוירולוגית ילדים

טיקים - Tics

מהם טיקים?

טיקים הם תנועות קצרות, בלתי רצוניות, ספונטניות, חזרתיות וחסרות מטרה. לרוב מופיעים באזור הפנים וגו עליון. תדירותם משתנה ממספר פעמים בדקה ועד מספר פעמים ביום. טיקים שכיחים ומופיעים בכ- 10-15% מהילדים בשלב כלשהו בגיל הילדות. תדירות הטיקים משתנה באופן בלתי צפוי כאשר יכולים להעלם ולחזור מחדש. טיקים עלולים להיות מוחמרים במצבים שונים כגון מתח נפשי, עייפות ומחלות חום.

איזה סוגי טיקים יש?

ישנם טיקים מוטוריים (של תנועה) וטיקים ווקאלים (קוליים). טיקים יכולים להיות "פשוטים", כלומר קצרים מאוד, או "מורכבים", כלומר ארוכים יותר או מורכבים מרצף של תנועה או קול. דוגמאות לטיקים מוטוריים: מצמצומים, משיכת אף, הסטת מבט, הרמת כתפיים, רצף תנועות של נגיעה. דוגמאות לטיקים ווקאלים: כחכוח, שיעול, נהמה, נשיפה, אמירת מילים, משפטים או קללות.

אם יש לילד שלי טיקים האם זה אומר שיש לו תסמונת טורט ?

רוב הטיקים חולפים מעצמם כעבור מספר שבועות עד חודשים. כ- 5% מהילדים עם טיקים ימשיכו למהלך כרוני. תסמונת טורט מוגדרת כהפרעת טיקים כרונית, המשלבת מגוון טיקים של קול ותנועה. תסמונת טורט מתחילה לרוב בגיל הרך, ומגיעה לשיא עוצמתה בגיל 8 עד 12 שנים. רוב הטיקים דועכים עד סוף גיל ההתבגרות. מיעוט המקרים ממשיכים עם ההפרעה לגיל הבגרות.

האם טיקים מסוכנים ?

טיקים לא מסוכנים אך עלולים לגרום לתחושת אי נוחות מקומית, תסכול, מבוכה חברתית וכן הפרעה לתפקוד היומיומי. חוסר הכרת התופעה והבנתה על ידי הסביבה תורמים אף הם למבוכה ולמצוקה של הילד ומשפחתו.

מה החשיבות של הערכה נוירולוגית בהקשר של טיקים?

יש חשיבות רבה להערכה נוירולוגית מדוקדקת בילדים עם טיקים. לא כל תנועה לא רצונית הינה טיק. ישנם מצבים אחרים היכולים לגרום לתופעות דומות כגון אפילפסיה או הפרעות תנועה אחרות וכן תופעות התנהגותיות. חלק מהמצבים הללו דורשים אבחנה וטיפול מיידיים.

בנוסף לזאת יתייחס הנוירולוג למצבים נלווים הקיימים בשכיחות גבוהה עם טיקים כגון הפרעת קשב וריכוז, לקויות למידה, חרדה, תופעות אובססיביות קומפולסיביות ועוד. מצבים אלו דורשים לעתים טיפול ספיציפי מעבר לטיפול בטיקים עצמם.

האם אפשר להעלים את הטיקים?

לא ניתן להכחיד את הטיקים או לשנות את המהלך שלהם, אך ניתן להפחית משמעותית את עוצמתם ואת ההפרעה התפקודית הנובעת מהם. ברוב המקרים עוצמת הטיקים קלה ואין צורך בטיפול. במידת הצורך יש מספר אפשרויות לטיפול, התנהגותיות ואף תרופתיות.

כאבי ראש בילדים

האם כאבי ראש שכיחים בילדים?

כאבי ראש הינה אחת התלונות השכיחות ביותר בילדים. 90% מהילדים יתלוננו במהלך תקופה כלשהי בחייהם על כאב ראש. כאבי ראש יכולים להופיע החל מהגיל הרך ועולים בשכיחותם ככל שהילד גדל.

מה מדאיג יותר: כאבי ראש שהחלו לאחרונה או כאבי ראש ממושכים?

יש סוגים שונים וסיבות רבות להופעה של כאבי ראש, כאשר רק במיעוט המקרים ימצא גורם נוירולוגי משמעותי.

מתייחסים באופן שונה לכאבי ראש על פי מועד התחלתם ומשכם. כאבי ראש יכולים להיות חריפים, התקפיים או כרוניים.

כאבי ראש חריפים (אקוטים) הינם חדשים, כלומר החלו לפני מספר ימים. לרוב הסיבה תהיה מחלה זיהומית כגון וירוס או סינוסיטיס. במקרים בהם כאב הראש משמעותי ומפריע לתפקוד יש לשלול מצבים חמורים כגון דלקת קרום המוח או דימום מוחי.
כאבי ראש התקפיים לרוב נגרמים מאחת מהתסמונות הראשוניות של כאבי ראש. הנפוצה שבהן היא מיגרנה.
כאב ראש ממושכים (כרוניים) מהם סובל הילד לאורך זמן כמעט מדי יום עלולים להיגרם מסיבות שונות ומגוונות בדרגות חומרה שונות, החל מכאבי ראש משניים למתח או מצב תזונתי ועד מצבים מדאיגים כגון עליה בלחץ תוך גולגולתי או גידול מוחי.

לילד שלי יש כאבי ראש חוזרים, האם ייתכן שיש לו מיגרנה ?

מיגרנות הם הכאב ראש הראשוני השכיח ביותר הקיים בילדים. התסמינים מתחילים לרוב בגיל ההתגברות אך יכולים להתחיל בכל גיל כולל בגיל הרך. האבחנה של מיגרנה הינה קלינית ומתבססת על סימפטומים אופיינים, בנוכחות בדיקה נוירולוגית תקינה ולאחר שהנוירולוג שלל מצבים אחרים היכולים לגרום לכאב ראש. במיגרנה קלאסית המאפיינים הם כאב ראש חזק התקפי, מפריע לתפקוד, לרוב חד צדדי, בעל אופי פועם, מלווה בבחילות, הקאות ורגישות לאור ולרעש. בילדים פעמים רבות התמונה אינה טיפוסית כמו במובגרים. במיגרנות עם אאורה ישנם תסמינים נוירולוגים המופיעים טרם התחלת כאב הראש כגון הפרעה בראיה, שיתוק או ירידה בתחושה. משך ההתקף נע בין מספר שעות למספר ימים.

מומלץ להגיע לנוירולוג במקרים של כאבי ראש חוזרים על מנת לאבחן שמדובר במיגרנה ולא בגורם אחר, וכן לקבל טיפול ספציפי למיגרנה.

הטיפולים למיגרנה יכולים לכלול בין השאר שינוי באורח החיים, טיפול לשיכוך כאבים בעת התקף וכן טיפולים מניעתיים שונים.

מתי להיות מודאגים מכאבי ראש?

במידה וקיימים אחד מהסימנים הללו נדרשת התייחסות מידית:

כאב ראש אשר מפריע לתפקוד
כאבים המעירים בלילה
בחילות ו/או הקאות
שינויים בהתנהגות
ממצאים לא תקינים בבדיקה נוירולוגית גופנית

על מנת להבדיל בין המצבים השונים אשר גורמים לכאב ראש, על כל ילד שסובל מכאב ראש לעבור בדיקה נוירולוגית מקיפה על ידי נוירולוג ילדים.

האם גידול במוח הינו גורם שכיח לכאב ראש בילדים?

גידולים מוחיים בילדים נדירים ולרוב לא יבואו לידי ביטוי בכאב ראש בלבד. אבחון מוקדם יכולים להציל חיים ולמנוע נזק נוירולוגי בלתי הפיך. במידה והנוירולוג יחשוד בקיומו של תהליך תופס מקום, יופנה הילד לבדיקת הדמיה כגון CT או MRI בהקדם.

פירכוסים ואפילפסיה בילדים

מה זה פרכוס?

פירכוס (seizure) הינו הופעה פתאומית של סימפטומים נוירולוגיים לא תקינים, הנובעים מפרץ של פעילות חשמלית לא תקינה במוח. הסימפטומים שונים ומגוונים ותלויים במיקום ההתפרקות החשמלית במוח: פירכוס יכול להתבטא ב"ניתוק", אובדן הכרה, התכווצות של שרירי הגפיים, קושי בדיבור, הפרעה חולפת בראיה, תנוחה מעוותת או אסימטריה בתפקוד הגוף ועוד. משך האירועים אף הוא משתנה – ממספר שניות ועד דקות ארוכות. פירכוסים יכולים לערב איזור בודד בגוף (פירכוס מוקדי) או לערב בו זמנית את כל איזורי הגוף (פרכוס כללי). פרכוס יכול גם להתחיל כמוקדי ומשם להתפשט לאזורים אחרים ולהפוך לכללי.

אם היה לילד שלי פירכוס, האם זה אומר שיש לו אפילפסיה?

ההגדרה של אפילפסיה הינה פירכוסים חוזרים, כאשר לרוב הכוונה היא לשני אירועי פרכוס או יותר. בילדים עם ממצאים מוחיים לא תקינים, גם אחרי ארוע פירכוסי בודד אפשר לקבוע אבחנה של אפילפסיה.

עד 1% מהילדים יחוו פירכוס אחד (לא בחום) עד הגיעם לגיל הבגרות. אחרי פירכוס ראשון בילד עם רקע רפואי תקין, הסיכוי לפירכוס נוסף בשנים הבאות הוא כ 45%. ילדים עם רקע נוירולוגי או התפתחותי לא תקין (כגון פגות, עיכוב התפתחותי, אוטיזם ועוד), ישנו סיכון גבוה יותר להישנות הפירכוסים.

כיצד מאבחנים פירכוסים / אפילפסיה ?

האבחנה של פירכוס הינה בעיקרה קלינית ונקבעת על סמך אופי האירועים. לא כל פרץ של תנועה או התקף של שינוי התנהגותי הינו בהכרח פרכוס. נוירולוג הילדים נעזר בתיאור או צפייה בצילומי ווידאו על מנת להחליט מהם האירועים. כמו כן ייעזר הרופא בבדיקות עזר כגון EEG, MRI, ובדיקות מעבדה שונות על מנת לאפיין את סוג הפרכוס ואת הסיבה לו.

EEG הינו רישום של הפעילות החשמלית במוח. הרישום נעשה באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרם, אשר מחובר לקרקפת של הנבדק באמצעות אלקטרודות. הבדיקה אינה פולשית, אינה כואבת ואין בה קרינה. בילדים לרוב נערכת הבדיקה כאשר הילד ישן. נוירולוג ילדים מפענח את הבדיקה, ובשילוב עם הסימפטומים הקליניים קובע את סוג הפירכוס / אפילפסיה.

מה גורם לפירכוסים/אפילפסיה?

ישנם גורמים רבים אפשריים לפירכוסים. לעתים גם לאחר בירור מקיף הסיבה נותרת לא ידועה.

להלן מספר דוגמאות לסיבות אפשריות :

משנית למצב רפואי חולף כגון חום גבוה, סוכר נמוך או הפרעה במאזן המלחים.
הפרעות מוחיות כגון הפרעה מבנית מולדת, סיבוכי פגות, גידול מוחי, חבלת ראש, זיהום המערב את המוח, דימום מוחי או שבץ מוחי.
תסמונות גנטיות / מטבוליות שונות.
תסמונות אפילפטיות ראשוניות. בדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה שונות לרוב הינן תקינות במקרים אלו והתסמונות לכן ניקראות "אידיופאטיות", דהיינו שלא יודעים הסיבה הברורה לאפילפסיה. לכל אחת מהתסמונות האפילפטיות מאפיינים ייחודים מבחינת גיל הופעה, גורמים מעוררי פירכוס, צורת הפירכוסים, ממצאים ב EEG , תגובה לטיפול ומהלך עתידי צפוי. חלק מהתסמונות הללו מופיעות לראשונה בילדות וחולפות ככל שהילד גדל.

מתי ובמה מטפלים בפירכוסים ?

ההחלטה מתי לטפל הינה מורכבת ונגזרת ממכלול שיקולים לרבות חומרת הפירכוס, סוג הפירכוס, הרקע הנוירולוגי של הילד, סוג התסמונת האפילפטית וממצאים בבדיקת ה- EEG. גם לרצון ההורים ונגישות לסיוע רפואי יש משקל בהחלטה הטיפולית.

הטיפול המקובל ביותר באפילפסיה הינו טיפול תרופתי. ישנם תכשירים רבים אנטיאפילפטיים. נוירולוג הילדים יתאים את הטיפול באופן אישי על פי סוג האפילפסיה, התגובה הרצויה ופרופיל תופעות לוואי של התרופה.

במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי ישנן אופציות טיפול נוספות כגון שימוש בקנאביס, דיאטנה קטוגנית, השתלת קוצב ואגלי וניתוחי מוח.

הילד שלי פירכס בחום – מה זה אומר?

פירכוסי חום שכיחים בילדים – עד 5% מהילדים יפרכסו פעם אחת בחום עד הגיעם לגיל 5 שנים, וכ- 30% מהם יסבלו מפירכוסי חום חוזרים. לרוב מדובר בתופעה שאינה מדאיגה, חולפת, ואינה משפיעה על התפתחותו של הילד. יחד עם זאת, יש לפנות לרופא לאחר פירכוס בחום וזאת על מנת לשלול גורם אשר מצריך טיפול מיידי, כגון דלקת קרום המוח. הפירכוס קצר ופוסק מעצמו ברוב המקרים, אך לעתים הפירכוסים ממושכים ודרוש טיפול תרופתי על מנת לעצור אותם.

פירכוסי חום פשוטים בילדים בריאים אינם מעלים סיכון לאפילפסיה בהמשך. ילדים עם פירכוסי חום ממושכים או מרובים, רקע נוירולוגי או התפתחותי בלתי תקין או סיפור משפחתי של אפילפסיה נמצאים בסיכון לפתח פירכוסים ללא חום בהמשך וחשוב שיהיו במעקב נוירולוג ילדים.